המנגינה
המנגינה
2.9.1995
הם כולם עמדו על מישור אוורירי של אדמה תכולה וקלה, והקיפו בחיוך את האישה הבשלה.
היה לה חיוך ללא גיל, שהיה מלא שמחה והכרת תודה על כך שבאו לכבודה.
הם ידעו שהיא יכולה לבחור כל מראה שתחפוץ, וכי למרות ניסיונה הרב, עדיין פנים רבות לה.
ואכן, היא אהבה את פני הנערה, והירבתה להופיע בהן.
האנשים יצרו את המעגל, ומבטם אישר שהגיע הזמן.
הנערה תקעה את שני עקביה צמודים זה לזה במרכז העיגול, והטתה את גופה באלכסון ובתנועה איטית כלפי האדמה מבלי ליפול.
כמו מחוג של שעון דמיוני, שצירו, מרכז העיגול, עומד באוויר בזווית של שלושים מעלות כלפי האדמה, עצרה, והחלה להסתובב.
בתחילה תנועה איטית, שקטה מאוד וחלקה.
אט אט הגבירה מהירות עד שהייתה מסתובבת במהירות לא גדולה, נוגעת בכל האנשים שעמדו סביבה, ומנגנת על גופם.
בכל פעם שקרבה ראשה אל מי מהם, היה גופו הופך להיות למיתר זהב, והיא הייתה מפיקה מגופם צלילי שמיים, שהמשיכו נגינתם כסלילים מתפתלים של קולות ערבים שהצטרפו זה לזה, ויצרו עירבול מדהים של מנגינה מופלאה.
האנשים המחייכים אהבו אותה, והיו מרחיבים עוד ועוד את המעגל, מזמינים מצטרפים חדשים שיבואו להפוך גופם למיתרי זהב מנגנים.
המנגינות היו צוחקות אליה דרך עיני האנשים, והיא ידעה שלמענה בלבד באו.
ואחר כך, כשהבינה שנרפאה עד תום, עזבוה האנשים, והיא גילתה שהיא עומדת בראשו של מדרון ענקי, רחב ומרהיב, ירוק ומלא עשב רך.
השחר הפציע, רחץ את הכל באורו הבוהק, והשיר ביקש להיות מושר.
בקלות רבה פתחה את פיה, והחלה לשיר בעוצמה המקיפה את המדרון כולו, רצה במורדותיו ושרה.
וכלי נגינה רבים ושונים, שיצאו מתוך גופה, היו מלווים את ריקוד הסחרחרת שהייתה בו בצלילות רבה, מתקדמת עוד ועוד לתחתית המדרון, וכל תנועה הביאה עמה כלי נגינה נוסף, שניגן באוויר לידה, בקלות רבה, ללא מאמץ, וללא עייפות או קושי.
היא ידעה שתנועת גופה ופיתולו הגמיש ממציאים את כלי הנגינה, ובהתפעמות הולכת וגדלה הגבירה סיחרורה כדי שיבואו כל הכלים המבקשים לבוא.
לריקודה זה לא היה כל קהל, והיא אף לא בקשה זאת. היה זה ריקוד שבא בעבור עצמו בלבד, שהיה שלם כפי שריקודי שמיים יודעים להיות.
לאושרה לא היה גבול, וקולה הפליג לגבהיי שמיים, מחבק מרחבים שלמים של מדרונות ירוקים וזכים.
הדרך עברה במהירות, והיא הגיעה סוף סוף אל שפת המים.
היא עצרה באחת.
היא ידעה שסימן הוא כי הגיע הזמן לשוב אל מפגשים עם בני אדם, וכי הם לא יקבלוה באותה רחבות.
פרשה אל חדר צדדי, שהמתין לה בחמלה בקצה המדרון, מעתיקה בהיגנב קלטת וידאו שתעדה את הכל, ומבקשת עותק אחד לעצמה, לקחת עמה במסע הקושי והצער.